מכירים את ההרגשה הזו…

כשנשבר חפץ שהוא ממש יקר ערך, כולנו נפטיר: "אוי… חבל, למה לא נזהרנו?"

ויש שיאמרו אם בטעות שבר את זה איזה שהוא ילד קטן שלא ידע מספיק להיזהר, ומעל כולנה אם זה הילד שלהן: "נתי… למה לא נזהרת? אתה לא רואה שזה יקר והגיע במיוחד מחו"ל?"

והאחרונים יאמרו: "טוב, כפרה, הכל מה' יתברך!!!"…

כעת, בעומדנו פחות משבוע לפני יום הדין הגדול והנורא, יום בו יקבע גורלנו ועתידנו לשנה הבאה הבאה לעינו לטובה, רבים תוהים ושואלים: "כיצד הלב נפתח?", "כיצד אוכל לבוא לראש השנה פתוח יותר רגשית ועם לב שומע ומבין לקבלת התפילות?

את התשובה לכך אנו יכולים ללמוד מפרשת השבוע שלנו:

"אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל".

ובמדרש מצאנו (תנחומא, וכן ברש"י פסוק יב'): "למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתיים חוץ ממט' שבתורת כהנים הוריקו פניהם ואמרו: "מי יוכל לעמוד באלו?, התחיל משה לפייסם: "אתם נצבים היום! הרבה הכעסתם למקום ולא עשה איתכם כלייה, והרי אתם קיימים לפניו".

שואל על כך הגאון ר' אליהו לאפיאן זצוק"ל בספרו "לב אליהו" – לכאורה איזה פיוס יש במשפט הזה שאמר להם משה רבינו? עשיתם לקב"ה הרבה וריחם עליכם אז אין לכם מה לדאוג מהקללות? אבל עדיין לכאורה קשה מי יוכל לעמוד בכל הקללות הללו?

אלא מתרץ הרב וזה לשונו:

"אבל הענין הוא כמו שידוע לכל מבין שאין העונשים באים על האדם בתור נקמה ח"ו, כי אם צדקת מה תתן לו, וכן להיפך, אלא הכל לטובת האדם הוא, יסורים הוא מלשון מוסר, כי ע"י הייסורים מתייסר האדם ונשבר ליבו בקרבו, ואז הוא מוכן לתשובה, וכמו שאמר הכתוב בתהלים (נא,יט) "זבחי אלוקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה".

וכתב הגר"א ז"ל בזה משל לשדה, כשרוצים לזרוע בתוכה, צריכים לחרוש האדמה ולהפוך הרגבים, ואז יכולים לזרוע מה שאין כן בלא חרישה והאדמה קשה – היאך יפול בה הזרע?!, כן הוא בלב בני אדם הייסורים חורשים את ליבו ועושים אותו רך, היינו "לב נשבר ונדכה", ואז הוא יוכל לזרוע בתוכו ולהצמיח תבואת התשובה!

ועוד ממשיך הרב ביאור נפלא ביותר:

"מעתה נבין הדבר, שמכיון ששמעו ישראל הקללות והוריקו פניהם ואמרו: "מי יוכל לעמוד באלו?' הרי שפחדו מפני הקללות והיה להם צער ויסורים שמא יבואו עליהם הקללות ואיך יעמדו בהם? כיון שראה משה כך אמר להם טוב הדבר שנפחדתם ויראתם! כי כל תכלית הקללות שבתורה הוא בכדי לשבר את הלב ולהניאו לתשובה וכו', ואם כשנשבר לבבכם כבר בשמיעת הקללות לבד הנה נחרש הלב וראוי לזרוע בו צדקות והרי הגעתם עד התכלית שיצמיח לכם השי"ת ישועות, ודייכם בזה כאילו כבר חלו עליכם הקללות ממש והוא ראיה שהרבה הכעסתם למקום ואתם קיימים!

עד כאן לשונו של הרב, והדברים כל כך נפלאים לחיים ובמיוחד עכשיו בזמן המועט שנותר לנו עד ראש השנה, כולם רוצים לדעת איך פותחים תכף ומיד את הלב? והתשובה היא פשוטה, קח את הייסורים והדברים הלא טובים שעבור עליך במהלך כל השנה כולה ותאמר לריבונו של עולם: "אבאל'ה שלי, אבא גדול ורחמן שבשמיים, נכון, עברתי שנה לא פשוטה, אך ריבונו של עולם עשה נא למען כל הייסורים שעברתי במהלך כל השנה כולה ואני מגיש לפניך כמנחה, כי הלב שלי נהפך להיות אחרת, ריבונו של עולם!, אני לא אותו אדם הלב שלי נחרש למענך בלבד! ולא למען אף אחד אחר, וכאן כשאדם שובר את עצמו אז מקיים בהידור: "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'"!

וכשחוזרים בתשובה באמת, אפילו הצדיקים יכולים לקנאות בנו!!!!

כיצד זה יכול לקרות?

בואו ותשמעו (אוצר הסיפורים, מועדים, עמוד 80):

פעם אחת אמר ר' לוי יצחק מברדיטשוב לאיש רשע אחד: "דע לך שאני מקנא בך".

התפלא אותו האיש ואמר: "במה הרב יכול לקנא בי?"

אמר לו ר' לוי יצחק: "הרי רבותינו אמרו שמי שעושה תשובה מאהבה זדונות נעשים לו כזכויות, שער נא בנפשך כמה זכויות יהיו לך אם תחזור בתשובה ויתהפכו לך העבירות לזכויות הרי המצוות שלך יהיו הרבה יותר משלי". נכנסו הדברים בליבו של האיש עד שהחליט לחזור בתשובה שלימה!

שנזכה להגיע ככה גם לראש השנה הקרוב בעז"ה…

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!

===

המאמר נכתב לרפואת והצלחת:

מורי ורבי עטרת ראשי ר' חיים שמעון פינטו שליט"א בן הרבנית מדלן מזל ע"ה

בני יקירי יונתן בן ספיר רעיה הי"ו

מו"א דוד בן שמחה הי"ו

מ"א יפה בת זוהרה תחי'